פסק-דין בתיק ע"ע 26706-05-11

 השופטת לאה גליקסמן :

1.      ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת מיכל פריימן ונציגי הציבור גב' שושנה הורן ומר מתתיהו דורון; עב 5210-10-09), בו נדחתה מרבית תביעתו של המערער לזכויותיו בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו, ונתקבלה (חלקית) רק  תביעתו לדמי הבראה.

2.      כמוסכם על הצדדים, הערעור נדון על יסוד סיכומים בכתב.

הרקע לערעור :

3.      המערער עבד כנהג משאית במשיבה (להלן - החברה) בסניף הקריות מיום 18.6.01 עד חודש יולי 2009 (יש מחלוקת על המועד המדויק בו הסתיים קשר העבודה).

4.      בתביעתו בבית הדין האזורי תבע המערער תשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שכר בעד עבודה בשעות נוספות ודמי הבראה בעד שנת העבודה האחרונה.

5.      לטענת המערער בכתב התביעה ובתצהירו, בשנה האחרונה לעבודתו עבד בשעות נוספות, ודרש לקבל שכר בעד שעות העבודה הנוספות; ביום 15.7.2009 מסר לחברה מכתב התראה, ובו התריע כי אם לא ישולם לו שכר בעד עבודה בשעות נוספות בתוך 7 ימים ייאלץ להתפטר מעבודתו ויהיה זכאי לפיצויי פיטורים; לאחר מסירת המכתב לנציג החברה הודיע לו נציג החברה כי הוא מעביר אותו לעבודה במחסן, וכן נדרש להחזיר את הטלפון הנייד שהועמד לרשותו; בתגובה  הודיע לנציג החברה כי אינו מסוגל לעבוד כמחסנאי מטעמי בריאות וכן כי הדבר מהווה הרעת תנאי עבודתו; בשל סירובו לעבוד כמחסנאי הודיע לו נציג החברה כי הוא מפוטר וכי הוא ידאג שלא ישולמו לו פיצויי פיטורים.

6.      מטעם המערער העיד המערער עצמו. מטעם  החברה העידו מר איתן וולך - מנהל סניף צפון של החברה, ומר ידידיה שנרב - חשב החברה.

7.      בית הדין האזורי דחה את גרסת המערער באשר לנסיבות סיום עבודתו, ודחה את מרבית תביעתו של המערער, למעט תביעתו לדמי הבראה שהתקבלה חלקית, כמפורט להלן.

8.      התביעה לשכר בעד שעות נוספות: בית הדין האזורי דחה  את תביעתו של המערער, וקבע כי גם לאחר עיון בדו"חות הנוכחות ובטכוגרפים, לא  הוכחה התביעה לגמול בעד עבודה בשעות נוספות.

9.      נסיבות סיום קשר העבודה - התביעה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת:

9.1.  בית הדין האזורי קיבל את גרסתם של עדי החברה, וקבע כי בחודש מאי 2009 המערער ביקש לסיים את עבודתו תוך תשלום פיצויי פיטורים, והחברה סירבה לבקשתו; לאחר שבקשתו סורבה, החל המערער להיעדר מעבודתו בתדירות גבוהה, ובעקבות התנהגותו שלחה לו החברה ביום 15.6.2009 מכתב התראה, שלפיו אם יוסיף להיעדר יפוטר ללא זכאות לפיצויי פיטורים; ביום 20.7.2009 הועבר המערער לעבודה במחסן, וזאת בשל רצונה של החברה לצמצם את הנזקים הנובעים מהיעדרויותיו; המערער סירב לעבור לעבוד במחסן, ומאותו מועד לא התייצב לעבודה, ויום 20.7.2009 היה היום האחרון לעבודתו בפועל; רק לאחר מועד זה נשלחו לחברה מכתבי התראה לפיהם המערער יתפטר מעבודתו אם לא ישולם לו שכר בעד עבודה בשעות נוספות; לאור האמור, נדחתה גרסת המערער כי פוטר מעבודתו.

9.2.  בית הדין האזורי בחן גם את הטענה כי סיום עבודתו של המערער היה עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ודחה גם טענה זו; בית הדין קיבל את גרסת החברה כי לאחר שהמערער לא השיג את הסכמת החברה לסיום עבודתו תוך תשלום פיצויי פיטורים, חיפש אמתלא לקבלת פיצויי פיטורים, בטענה כי הייתה "הרעה מוחשית בתנאי עבודה" שלא הייתה קיימת; בית הדין קבע כי לא חלה כל הרעה בקשר לתשלום שכר בעד שעות עבודה נוספות בסמוך לסיום עבודתו של המערער; בית הדין הדגיש כי במכתב ההתראה להתפטרות המערער לא ביסס את טענת הרעת התנאים על שלילת הרכב הצמוד שהייתה כבר בראשית שנת 2009, או  על העברתו למחסן, אלא אך ורק על טענתו לאי תשלום שכר בעד שעות נוספות שאינה מהווה, כאמור, הרעה מוחשית בתנאי העבודה; בנוסף, המערער לא המציא מסמך רפואי לתמיכה בטענתו כי לא היה כשיר מבחינה רפואית לעבודה במחסן.

10.  דמי הבראה:  בית הדין האזורי קבע שמחומר הראיות עולה כי תשלום דמי הבראה היה בעד שנה קלנדרית בכל פעם, ולכן בחודש יוני 2008 שולמו למערער דמי הבראה בעד כל שנת 2008. לפיכך, המערער היה זכאי לתשלום יתרת דמי הבראה רק בעד תקופת עבודתו בשנת 2009, בסך של 1,190 ש"ח.

הערעור

11.  המערער השיג על כל קביעותיו של בית הדין האזורי, וטוען כי היה על בית הדין האזורי לקבל את תביעתו במלואה. לטענת המערער, שגה בית הדין האזורי בקבלו את גרסת העדים מטעם החברה כגרסה אמינה, בעוד שנפלו סתירות רבות בעדותם; המערער הוכיח כי עבד בשעות נוספות ולא קיבל שכר עבורן; המערער פוטר מעבודתו, ולחלופין - העברת המערער לתפקיד מחסנאי מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת; המערער היה זכאי לדמי הבראה בעד שנת עבודה מלאה ולא לחצי שנה בלבד. 

12.  נקדים ונאמר כי ערעורו של המערער מתייחס בעיקרו לקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. כידוע, הכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה הבלתי אמצעית מן העדויות והראיות שהיו בפניה, אלא במקרים חריגים [ע"ע 299/03 חנן גרין - מילאון בע"מ, מיום 25.12.2005, בפסקה 4ח' וההפניות שם; ע"ע 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי, מיום 2.8.2007, בפסקה 4, דברי השופטת ארד (כתוארה אז) וההפניות שם]. כפי שיפורט בהמשך, לא מצאנו כי במקרה הנדון מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בנוגע לאף אחת מעילות התביעה.

שכר בעד שעות נוספות :

13.  המערער תבע בבית הדין האזורי הפרש של 38 שעות נוספות שלא שולמו לו לטענתו, מחודש פברואר 2009 ועד חודש יולי 2009, הפרש המסתכם בסך של  1,700 ש"ח.